בחודש שעבר הזדמן לי לשבת איתו מריסה טומיי ולדבר על הסרט האחרון שלה, המתאבק . הופעתו של טומיי זכתה אתמול לפרס השחקנית הטובה ביותר על ידי מעגל המבקרים בסן פרנסיסקו. הראיון נערך בשולחן עגול של שני אנשים עם ג'ף אנדרסון.
/סרט צילום: הייתה לי שאלה אחת, ואני מקווה שזו לא טיפשה או שאלה ששאלו אותך יותר מדי פעמים, אבל תגיד שאתה באמצע הירי על המתאבק, ואתה מסתובב ואנשים כמו 'היי מריסה, על מה אתה עובד כרגע?' מה אתה אומר להם? האם אתה אומר להם 'אני מגלם רקדן אקזוטי', ואיזה סוג תגובה זה מקבל? או שאתה אומר 'אני עובד עם דארן ארונופסקי.'
מריסה טומיי: זה תלוי במי מדובר. זה תלוי מי שואל אותי. זה תלוי מה אני רוצה לספר להם ואיזה סוג תגובה אני רוצה לעורר.
/סרט צילום: כי רקדן אקזוטי זה דבר מוזר. יש סוג כזה - יש הרבה כאלה. חלקם זוכים באוסקר וחלקם - אז אני לא יודע - יש קונוטציה מוזרה לתפקיד הזה לפני שאנשים רואים אותו, כשאתה רק עובד על הסרט לפני שאנשים יודעים מה הסרט הולך להיות.
מריסה טומיי: אה, כן, ובכן מה ההיסטוריה? האם אתה מתכוון כמו ג'וליה רוברטס או–
/סרט צילום: האם הם מעלים על עצמם אישה יפה או עוזבים את לאס וגאס, או שהם מעלים על עצמם משהו אחר?
מריסה טומיי: ימין.
/סרט צילום: אני מניח שהתשובה היא שזה תלוי במי מדובר. אם מישהו בתיכון לא אהבת, היית אומר להם 'אני עובד עם דארן ארונופסקי.'
מריסה טומיי: בדיוק, מה שבאמת יהיה מרשים כי הלכנו לאותו בית ספר תיכון, אז ...
/סרט צילום: בֶּאֱמֶת? אה, לא ידעתי את זה.
מריסה טומיי: כֵּן. לאחרונה - כלומר, הבנו את זה, אבל עכשיו אנחנו באמת מאמצים את זה.
/סרט צילום: אבל לא הכרתם בתיכון.
מריסה טומיי: לא, בגלל שהוא צעיר ממני רק בכמה שנים, אז הוא ידע שאחי ואחד החברים הטובים שלי דייב מנלונה היו חברים טובים איתו.
/סרט צילום: אז רק לאחרונה הבנתם את זה?
эмне үчүн мен жалгыздыктан ырахат алам
מריסה טומיי: בפגישה הראשונה שלנו חשבתי 'אלוהים, אנחנו באמת מבינים אחד את השני', ונראה שזה קשר נחמד, והייתי כמו 'זה נהדר, כל כך קל לדבר איתך.' הוא כמו 'כן, בגלל ששנינו מברוקלין, אנחנו מדברים באותה שפה. אני לא מפחד ממך. אתה לא מפחד ממני. קצה ברוקלין לא מתחרפן זה מזה. אנחנו רגילים לזה '.
/סרט צילום: למה לקחת את הפרויקט? האם זה היה החומר שריתק אותך, או שהוא עבד עם דארן?
מריסה טומיי: עם דארן, כן. זה ברור. זה הסרט של מיקי אז היי, זה נהדר להיות בו, אבל זה בהחלט יותר שרציתי לעבוד עם דארן.
/סרט צילום: אתה עוקב אחר הקריירה שלו מאז ...
מריסה טומיי: ובכן, חשבתי שרקוויאם היה פנטסטי, ו–
/סרט צילום: אהבתם את המזרקה? אתה צריך לראות את זה כמה פעמים.
מריסה טומיי: כן, אם אתה רואה את זה כמה פעמים ואהבתי את הרעיונות, ואני אוהב את המוח שלו ואני אוהב את מה שהוא חותר אליו ואת העומק שלו, וכך רציתי לעבוד עם דארן וזה היה - זה– לא הייתי לעולם לא יתנגד לעבוד איתו למרות שזה היה חלק מאתגר לקחת על עצמו, ואין הרבה דברים נהדרים בסביבה, אז די ברור לומר 'כן, אני רוצה לעשות את זה.'
/סרט צילום: אני יכול לערוב לכך.
מריסה טומיי: כן, אתם בוודאי סובלים כמו כל שחקן, כי אתם צריכים ממש לראות את המחורבנים האלה.
/סרט צילום: ראיתי השנה עד היום כמעט 230 סרטים וזה נמוך, ואני חושב שאולי שמונה מהם היו נהדרים.
מריסה טומיי: זה ממש מעניין. אני חושב על זה הרבה, כי בקבלת החלטות או, אתה יודע, מתפלל לחלקים טובים יותר אני כמו 'ובכן כמה באמת יש? מה הסיכויים?'
/סרט צילום: האם שביתת הכותבים השפיעה על זה בכלל?
מריסה טומיי: שביתת הכותבים השפיעה על כך באמת.
/סרט צילום: זה לפני שנה אז עכשיו אז עכשיו זה הזמן שהוא מתעדכן.
מריסה טומיי: זה לא בגלל שביתת השחקנים עדיין התרחשה בחמשת החודשים האחרונים, והשביתה המאיימת עדיין גרמה להם להתאפק, וגם למאבק הכוחות, אז באולפן אומרים 'ובכן לא אכפת לנו אם תשבית'. או, אתה יודע, 'אנחנו לא - אנחנו עדיין - אנחנו פשוט לא הולכים - אנחנו לא יודעים מה יקרה אז אנחנו מתאפקים,' ועכשיו פשוט יש לי משהו דואר שאומר שהם הולכים - ש- SAG רוצה לשבות והם ישלחו אלינו את ההצבעה שלנו כדי לראות אם אנחנו הולכים לאשר שביתה או לא, אז עברו כמעט שנתיים של סוג מאוד של- אני לא יודע.
/סרט צילום: נראה כי תפקידו של איש אינו מאובטח בימינו. אין לך מושג אם אתה הולך לעבוד מחר או לא.
מריסה טומיי: כן, טוב אני רגיל לזה, אז זה שום דבר חדש עבור שחקן.
берилген мамиледе болуу деген эмнени билдирет
/סרט צילום: איך קרא התסריט כשקיבלת אותו?
מריסה טומיי: זה קרא פחות או יותר איך קראתי את זה.
/סרט צילום: יש לזה את האיכות הריאליסטית הזו.
מריסה טומיי: זה כן, כן. היו בו הרבה פרטים והיו להם הרבה מאחורי הקלעים העולם המפורט של ההיאבקות או דברים כמו לצבוע את השיער ולבחור דברים מסוימים שהוא ישתמש בזירה. הפרטים האלה היו בתסריט. הוא אולי אלתר עם מה שהיה להם בחנות 99 הסנט, אבל עדיין הסצנה נכתבה והפרטים היו שם זה היה מאוד מעורר.
/סרט צילום: מה איתך? האם הקעקועים היו בתסריט?
מריסה טומיי: לֹא.
/סרט צילום: אז זו הייתה הבחירה שלך לעשות את כל הדברים האלה?
מריסה טומיי: כֵּן. דיברנו על זה והוא אמר, אתה יודע, 'אני רוצה לראות אותך יותר הארדקור ולא ראיתי את זה.' אולי זה יצא מהעניין של ברוקלין. אז פשוט הסתכלתי על הרבה קעקועים שונים והכנתי אותם מנקודות שונות - אתה יודע, בחרת אותם והבאתי אותם למייצר הקעקועים כדי לומר שזה יהיה מתקופות שונות בחיי, אז אתה יודע, לכולם יש סגנונות שונים . קעקועים עברו הרבה סגנונות שונים. יש לי ישנים וחדשים.
/סרט צילום: וחלקם צריכים להיות דהויים מעט יותר.
מריסה טומיי: כן, אז זה היה ממש כיף כי זה עזר לבנות גם את היסטוריית הדמויות.
/סרט צילום: מה עם התלבושת הנהדרת שלבשת בחנות 99 סנט?
מריסה טומיי: אתה מתכוון לכובע שלי ולמגפיים האלה? אלוהים אדירים, כל כך התרגשתי כשמצאתי את אלה. הייתי כמו 'מוקלוקים, היא חייבת להיות מולוקלים'. התלבושות היו ממש ממש ממש כיפיות, ממש כיפיות.
/סרט צילום: יצא לך לעבוד על זה הרבה?
מריסה טומיי: עבדתי על זה הרבה. אני תמיד עובד על זה המון, כלומר אם מותר לי, ואני נהנה מזה כי זו דרך מוחשית להביא אותך לאזור, להכניס אותך להיסטוריה של הדמות, ומבחינתה זה פשוט הולך להיות הצהרה כה גדולה של מי שהיא. והייתי צריך לנסות להחליט איזה סוג של חשפנית היא, וגם הייתי צריך לתאם את זה עם המהלכים שלי. היו דברים מסוימים שנדרשו בזירה. הוא היה צריך להכניס כסף בשלב מסוים, אז ידעתי שאני לא יכול ללבוש מכנסיים קצרים. זה היה צריך להיות מחרוזת G מסוימת מכיוון שהוא היה צריך לעשות את הפעולה הזו של הכסף, וידעתי שאני לא רוצה להיתקע עם סצנה איתו לגמרי חשופה, אז זה צריך להיות נקודה מסוימת מוסיקה שבה עדיין היה לי חזייה כלשהי, או אולי הייתי צריך שכל השכבות שלי יהיו בסדר. זה היה הרבה יותר מסובך. זה היה קצת קוביית רוביק עם התלבושות, ואז כמובן שאתה רוצה לבחור את הדברים שמשקפים אותה ושמחמיאים, אז יש לך את כל אלה - זה היה מאתגר, אבל ממש כיף. זה היה ממש כיף. אף פעם לא הייתי ילדה גדולה של הלבשה תחתונה ואני אוהב שהכל יובא אלי הביתה.
/סרט צילום: עד כמה הייתה זו הפקה? האם זה היה תקציב נמוך למדי?
מריסה טומיי: תקציב ממש נמוך, כן, אבל היה לנו צוות נהדר. אנשים היו מסורים באמת.
жумуш үчүн өзүм жөнүндө кызыктуу фактылар
/סרט צילום: ואיך היה לעבוד עם מיקי רורק?
מריסה טומיי: אני מקווה שאנשים ישאלו אותו עליי. זה מה שאני תמיד חושב. הם תמיד שואלים אותך, 'איך היה לעבוד עם בלה, בלה, בלה, מר כוכב גבר גדול.' האם הם שואלים על–
/סרט צילום: לגמרי הייתי שואל אותו.
מריסה טומיי: היית עושה? בסדר מגניב.
/סרט צילום: ראיינתי את טום וילקינסון כשיצא בחדר השינה ואני די בטוח ששאלתי אותו עלייך, והיו לו דברים טובים לומר. אבל האם הוא כמו דובון או שהוא פריקי?
מריסה טומיי: הוא כמו דובון פריקי. הוא בהחלט תמהוני. כלומר, אני אוהב אנשים תמהוניים. אני מעריץ אותו. הוא מאוד מאוד רגיש, הוא פגיע, הוא מצחיק, הוא חכם רחוב, הוא משתמש במיניות שלו, הוא משתמש במאצ'יזמו שלו, הוא, אתה יודע, הוא אמן. הוא אמן עד היסוד.
/סרט צילום: אתה יודע מה שאני אוהב בו הוא שהרבה שחקנים היום מנסים להביט בפניהם סוג כזה של פצועים, פושטים והכל סוג של לבוש. יש לו את זה באמת. הוא באמת פצוע.
מריסה טומיי: הוא מדהים.
/סרט צילום: מה שאהבתי בסרט הזה הוא שגם לך וגם לו יש את הדמויות המטורפות האלה שלמעשה - נראה שהם חיים בין קטעי הקלעים, כמו בין שולי הסרט, הם חיים כשהמצלמה לא פועלת. הם כל כך חיים.
מריסה טומיי: וואו, זה ממש מגניב.
/סרט צילום: ולשניהם יש עבודות שכאלה תקועות בשנות השמונים.
מריסה טומיי: כן.
/סרט צילום: אתה יכול לדבר קצת על זה? זה כמעט כאילו שהזמן שלהם חלף והם עדיין שם.
מריסה טומיי: ובכן, זה כאילו שזה היה השיא שלהם. זו הייתה התקופה הטובה ביותר שלהם, אז אתה יודע, הם פשוט נשארו עם זה. כמו שהשיער שלהם היה הכי טוב באותה תקופה. הם החליטו פשוט לשמור על זה או, אתה יודע, הזיכרונות הם הטובים ביותר עבורם. הם הרגישו הכי חיים או הכי חזקים באותה תקופה, ולכן הקפיאו את זה במידה מסוימת שם.
/סרט צילום: כן, אני אוהב את זה. הייתה שורה על קורט קוביין והוא אומר 'הוא הוציא מזה את כל הכיף.'
מריסה טומיי: כֵּן
сенин канча досторуң бар
/סרט צילום: זה כמו, טוב אני אוהב את קורט קוביין אבל זו נקודה טובה. זה לא כל כך כיף כמו ואן הלן.
מריסה טומיי: כן בדיוק. כן, הם היו אנשי מסיבות שנהנו מאוד. תקופות מסוימות פשוט מדברות עם אנשים מסוימים. מבחינתי ממש לא אהבתי את שנות השמונים וחלק מהסיבה הזו. חשבתי שזה כמו קצת זמן רדוד לחיות בו, ומצאתי שזה קצת חסר נשמה, אבל זה היה לעזאזל של זמן רק אם אתה רוצה לעשות את המסיבה שלך.
/סרט צילום: זה נכון, כנראה בפעם האחרונה שיכולתם לעשות זאת. איך זה שביים דארן? איך היה התהליך?
מריסה טומיי: הוא היה באמת - הוא מאוד מכוון לפרטים, מאוד מוקפד ומעורב בכל היבט. המטרה שלו בסרט הזה הייתה להיות ממוקד שחקנים יותר מאשר כמו במזרקה, טכני-ממוקד, וכך זה היה נהדר כי הוא היה נגיש מאוד ופשוט שם, פתוח כל הזמן וזה היה פשוט מהיר ועצבני פשוט להופיע. הוא אוהב לעשות הרבה טייקים. זה היה דבר שנשאלתי רק בפעם אחרת - במה שנשים רוצות. ננסי מאיירס אוהבת לעשות הרבה צילומים, אז עשיתי את זה בעבר, אבל זה ממש מאתגר. אתה צריך לחפור ממש למטה - אוקיי, אני מרגיש שבדקתי והבאר מהסוג הרגשי מתחיל להתייבש ואתה צריך לאהוב להעמיק כדי להגיע - להביא את המים האלה שוב, אז זה דבר נהדר, מה הוא ימשיך לדרוש ממך.
/סרט צילום: כמה לוקח זה הרבה לוקח?
מריסה טומיי: 30 זה הרבה טייקים. ואפילו רק הריקוד לבדו היה 26 טייקים וזה כמו שתי דקות של ריקוד על מוט. זה באמת הרבה. וזה לא היה יום אחד, זה היה חלק מיום. זו הייתה צילום מאתגר מאוד מאוד פיזית.
/סרט צילום: האם יש בזה הרבה חזרות, והאם אתה אוהב חזרות הרבה?
מריסה טומיי: אני לא ממש אוהב להתאמן על הסרט, זאת אומרת עם הסרט. אני מעדיף פשוט ...
/סרט צילום: לנסות פשוט להשיג את הרגע?
מריסה טומיי: כן, וגם סוג של פשוט ללכת עם האינסטינקט ואז לקבל את המשוב אחרי. כי אם אתה מתאמן אז אתה מתחיל לדבר על זה, וזה עובר ממשהו מסתורי ובלתי ניתן למינוי כמו להיות מנוסח ומחשבה יתר על המידה. לא שאין בזה מלאכה אבל יש - אבל חלק מהמלאכה הוא שמירה על דעתך ממנה.
/סרט צילום: חשבתי שאתה כל כך נהדר במה נשים רוצות אגב.
מריסה טומיי: תודה.
/סרט צילום: באמת היית ממש כמו 'וואו'.
מריסה טומיי: תודה. היא עושה סרט אחר עכשיו. אני מקווה להיות בזה. נראה.
/סרט צילום: ואתה נהדר בסרט הזה. ממש נהנתי מזה.
מריסה טומיי: תודה, אני מעריך את זה.