סיום הטפיל מוסבר על ידי הבמאי בונג ג'ון-הו - / סרט

Кайсы Кино Көрүү Үчүн?
 

סיום הטפיל



לאחר שכבר חגגה הצלחה אדירה בקאן, שם זכתה בפאלם ד'אור היוקרתית, כמו גם שנבחרה כעל הכניסה של דרום קוריאה לסרט העלילתי הבינלאומי הטוב ביותר לפרס האוסקר בשנה הבאה, בונג ג'ון-הו של טַפִּיל משוחרר כעת לבתי הקולנוע האמריקאים. בונג חוזר על חלק מהנושאים בהם חקר Snowpiercer לעצב סיפור מוקפד של מעמד, הונאות ודעות קדומות. בביקורתו עבור / Film אמר ג'ייסון גורבר טַפִּיל 'לוקח את הקהל לנסיעה מסובבת ומפותלת ונכנס מתחת לעור שלך.' בונג לוקח את סיפורה של משפחה שמתרמית בדרכה להיות מועסקת על ידי משפחה מהמעמד הגבוה, והופכת אותה לרכבת הרים של ציפיות ורגשות, אחת שמשחק עם הז'אנר של פלישת הבית, הקומדיה והטרגדיה האפית בבת אחת.

לאחר הקרנת הבכורה של הסרט בטקסס בפסטיבל הפסטיבל, שוחחתי עם בונג ג'ון-הו על יצירת סיפור כזה מעוות, ציון האופרה שלו וכמה שהוא רוצה לחשוף על הסוף המזעזע הזה. יהיה ספוילרים גדולים לאחר האזהרה למטה.



מדוע בחרת ללכת עם ציון אופרה כזה לסרט?

הסרט כולל רצועות אופרה איטלקיות ובארוק קלאסי, אבל אם אתה חושב על הדמויות בסרט, אף אחד לא באמת נראה שהם היו מאזינים למוזיקה קלאסית - לא משפחות קים או פארק. אז חשבתי שזה יהיה ממש כיף להקיף את הדמויות האלה בסוג כזה של מוזיקה גרנדיוזית. כמו כן, כשמשפחת קים מסתננת לבית העשיר הזה, כולם מתיימרים להיות מתוחכמים ואליטיסטים במיוחד, ולכן חשבתי שהמוזיקה מתאימה מאוד ליומרה הזו.

האם סנטימנט זה התרחב למצלמה? כי בכל פעם שאנחנו עוקבים אחר משפחת קים בהתחלה, המצלמה מאוד תזזיתית, אבל ברגע שהם עוברים לגור עם הפארקים, היא נעשית דוממת מאוד.

בסך הכל, רציתי שהסרט יעבוד לפי נקודת המבט של הגיבור, ויגרום לקהל להרגיש שהוא מסתנן לבית העשיר הזה יחד עם הדמויות. וכשאנחנו הולכים למרחב הזה עם הדמויות האלה, אתה מרגיש שאתה נכנס לסרט אחר. מעצב ההפקה ואני עבדנו על מבנה הבית העשיר, כך שגם אם נזיז את המצלמה רק מעט, נראה דברים שלא הצלחנו לראות קודם. מבנה הבית עצמו אפשר לחשוף סוג זה של סודות וקונספירציות, כמו כשרואים לראשונה את הבת מצותת ברקע, ואנחנו רואים גם את הכניסה למרתף מכוסה בחושך, ומבשרת על מה שמגיע בהמשך.

מעכשיו יהיו ספוילרים. *

כמה מוקדם ידעת שהסרט מצטבר לשיא האלים והעקוב מדם הזה?

לא התכוונתי לעשות סרט אלים, אך הייתה לי תחושה מוקדמת שהאלימות תדרדר בהדרגה ככל שהתקדם הסיפור וכי בסופו של דבר היא תוביל לטרגדיה הבלתי צפויה הזו, והייתי מוכנה לכך. אם אתה חושב על הדמויות האלה, כולם אנשים שרחוקים מאוד מאלימות בחיי היומיום שלהם, הם פשוט אנשים נורמליים וממוצעים מאוד. אז מבחינתי מה שהיה חשוב זה לחקור מה יכול לגרום להם להפוך לאלימים.

האם זה כאשר חלק המרתף של הסיפור נכנס לתמונה?

בהתחלה זה היה במקור סיפור של שתי המשפחות בלבד. היה לי את הרעיון לתסריט בשנת 2013 ובעוד עבדתי Snowpiercer ו בסדר השארתי בערך את הרעיון הזה להתבשל במוחי. המשפחה השלישית והאחרונה הגיעה אלי רק בשלושת החודשים האחרונים של תהליך כתיבת התסריט בפועל. לא רציתי ליצור סרט טיפוסי שעוסק במאבק מעמדי, ומה שמייחד את שלי זה שאין לדמויות המסכנות בסרט שלי שום כוונה לתקוף את העשירים. כל מה שהם יכולים לחשוב עליו הוא איך הם יכולים פשוט להיצמד לחייהם ולהתפרנס בעצמם ולתת כבוד גם למשפחה העשירה. אז יש אירוניה זו בה חסרי המאבק נלחמים זה בזה, והם אפילו מנסים להסתיר את המאבק הזה בינם לבין עצמם מהמשפחה העשירה. אז אם אתה חושב על מבנה המשולש של המשפחות האלה יש לך את הפארקים למעלה ואז הקימס ומון-קוואנג ובעלה ג'ון-סאה יחד בתחתית, ונלחמים.

האם תמיד רצית להשאיר את הסוף פתוח?

אני תמיד אוהב סרטים שמשאירים אותך לחשוב עליהם גם אחרי שאתה עוזב את התיאטרון וחוזר הביתה. אני אף פעם לא באמת מסביר הכל 100%. אני רוצה לחשוב שאני תמיד משאיר מקום לקהל לחשוב על עצמו. כך שגם הדמות הסופית שאתה רואה בטלפון היא מאוד סלקטיבית. אני תמיד מקבל החלטה חדה וממוקדת מאוד עם מי לסיים את הסרט, והיא תמיד מתמקדת בדמות אחת זו. עם השאר אתה צריך פשוט לדמיין מה קורה איתם.

אז למה לבחור דווקא בדמות המסוימת הזו של קי-וו?

אני חושב שבסך הכל הסיפור הזה הוא משהו שאני רוצה לספר לדור הצעיר של ימינו. אנחנו חיים בעולם שקשה להיות בו תקווה, קשה להרגיש מלאי תקווה. אבל זה לא שאנחנו יכולים פשוט להרוג את עצמנו. עלינו להמשיך בחיינו. אז כשהסיפור הפך לסיפור של דור צעיר שעובר תקופות קשות בצעירותם, רציתי לסיים את הסרט עם הבן הצעיר.

האם יש לך פרשנות למשמעות הסוף?

זה די קשה לומר, אבל יש לי מחשבות משלי על הסוף. אני תמיד סקרן את עצמי כשאני כותב תסריט בין אם זה על הדמויות או הסיטואציות או הסוף. יש לי כמה פרשנויות לסיום בעצמי, אבל עם הסוף הזה רק רציתי להיות כנה. לא רציתי ליצור תקווה כוזבת ולהעמיד פנים שאני מקווה. זה עצוב אבל רציתי להראות את המציאות בצורה גולמית ולא מסוננת.

רשום פופולרי