(ברוך הבא ל אני-זמן אני-איפה טור קבוע המוקדש לסיוע לחסרי ההכרה להבין ולהעריך את עולם האנימה.)
ז'אנר המכה, שבו רובוטים ענקיים שיכולים לשלב וליצור רובוטים גדולים עוד יותר באגרופים של רובוטים ענקיים או מפלצות בפרצופים בקרבות אפיים, הוא אחד מעמודי התווך של האנימה. אולם לז'אנר יש גם מספיק מקום כדי לאפשר תת-ז'אנר המוקדש לחקירות נוקבות של מלחמה ולהשפעה של טייס נשק ענק להשמדה המונית על נפש האדם.
אבל ב -2007 יצאה תוכנית שהזכירה לכולם שרובוטים ענקיים הם הדבר הכי מגניב, ולראות אותם נלחמים זה בזה כדאי להעלות על הדעת. זה נכון, הגיע הזמן לתפוס את משקפי השמש האפיים שלך, בצורת משולש, ולהאמין במי שמאמין בעצמך, כשאנחנו מסתכלים אחורה על המופע שניקב את השמים: גורן לגאן .
המופע מציג בפנינו את סיימון, מנהרת צעירה בכפר תת קרקעי. בעידוד חברו האפי, המבוגר יותר שהוא רואה בו אח דם, קאמינה, הם מצליחים לפרוץ אל פני השטח כדי למצוא עולם אפוס, עצום ומסוכן. משם ההופעה הופכת לחגיגה של כל מה שמכה: החברות האפית, דרמת המלחמה האפית והגרגרית, נאומי ההשראה האפיים, חקירות האבל האפיות, הרובוטים הענקיים האפיים המופעלים בכוח האפי של ההייפ - או רוח הלחימה, אם תרצו - שנלחמים בנבלים אפיים, מסוכנים יותר ויותר ומתריסים בפיזיקה במאבקי רובוטים ענקיים של אפוס אפי.
מה עושה את זה נהדר
כאילו שהמבוא לא הבהיר, גורן לגאן זה הרבה דברים, אבל עדין אינו אחד מהם. המופע יכול להיות הכי טוב מתואר כ 'מה קורה כשסטודיו גיינקס מתבקש ליצור קריקטורה של שבת בבוקר.' אחד הדברים הטובים ביותר בתכנית הוא כיצד היא ממשיכה להסתובב כלפי מעלה והחוצה הן בכוחות והן בהימורים. הסיפור מתחיל מספיק קטן, אך במהירות עולה לממדים מטורפים, מוסיף אנסמבל עצום ומכניס איומים גדולים יותר ויותר. סצינות הקרב לעולם אינן מרגישות חוזרות או משעממות, כמו גורן לגאן ממשיך להכניס אויבים וכוחות חדשים וחזקים יותר, עם אנימציה שמקפידה על הפרטים הזעירים ביותר ומספקת סצנות קרב מלהיבות מלאות בדם חם ואסל.
גורן לגאן למרבה המזל לא לוקח את עצמו סופר ברצינות, אבל הוא גם נמנע מלגרות את המגוחכות שלה להרגיש טיפשה או כמו פארודיה. המופע לא מפסיק להעלות את ההימור, ולא נותן לקהל רגע לנוח או לדמויות רגע לעצור ולהטיל ספק בהיגיון מאחורי המתרחש. במקום זאת, הדמויות מגיבות כמו רובוט שממש זורק גלקסיות כאילו הן פריזבי הוא רק מפלצת נוספת לנצח.
ההסברים המדעיים למושגים המוזרים יותר בהמשך התוכנית מתעלמים מיד, מכיוון שהדמויות רק צריכות לדעת שהנחישות שלהן יכולה לנצח כל נבל, ושהתחושות שלהן יגנו עליהם מכל דבר. המגוחכות הבומבסטית והעל-העליונה הזו תגרום או לשבור את ההצגה עבור צופים רבים, אך אם אתם משתתפים בנסיעה, זה הופך את המופע לחוויה ייחודית.
המגוחכות משתרעת על חזותי המופע, מצרך עיקרי של המופע שהיווה השראה לאולפן אנימציה שלם. פיצוצים סנסציוניים, רובוטים ענקיים שהם בעצם ראשים עם ידיים ורגליים, ותכונות גוף וביטויים פיקארסקיים שומרים על המופע ברמת מודעות עצמית לשונית המאפשרת גורן לגאן לעולם לא לקחת את עצמו ברצינות, גם אם הוא מכיר ברצינות של כמה מנקודות העלילה והנושאים שלה.
אם כי גורן לגאן הוא חגיגה של ז'אנר המכה, והוא גם מחסל כמה מהטרופיות והארכיטיפים שלו. גם אם התוכנית לא ביישנית להאדיר גבריות חמה, הסיפור כן מכיר בסכנות הטמטום הפזיזים והעצירות הרגשית. כמו כן, התוכנית אכן נופלת למיניות יתר של הדמות הנשית העיקרית שלה, אך ככל שהתוכנית מתקדמת, יוקו ליטנר מקבל יותר חשיבות וסוכנות, והופך לדמות חזקה כמו סיימון או קמינה, גם אם שירות המעריצים והסטריאוטיפ לא באמת נעצרים.
מה זה מביא לשיחה
ישנן השפעות ברורות רבות ב גורן לגאן , אבל אחת הברורות ביותר היא ההצגה ששינתה לנצח את אנימה של המכה, ואת האנימה בכלל: אוונגליון בראשית הניאון . זה הרבה דרכים, גורן לגאן ניתן לתאר כאנטיתזה רוחנית ל אֶוַנְגֶלִיוֹן , כאשר הגישה שלהם לז'אנר הרובוטים הענק היא כמעט ההפך.
איפה אֶוַנְגֶלִיוֹן הוא אינטרוספקטיבי עמוק ומעוניין לפרק את הז'אנר - כמו עם גיבור ביישן עם הערכה עצמית נמוכה ומשפחה איומה - גורן לגאן לוקח את הז'אנר לפי ערך נקוב וחוגג את האבסורד הטמון ברעיון של רובוטי לחימה ענקיים על ידי הוספת מעט סלפסטיק. אין חקירה עמוקה של מחשבות ורגשות פנימיים, אך כל דמות זועקת את כל מחשבתם בקול רם, והם זזים ונמצאים בצורה מצוירת. זה מודגם בצורה הטובה ביותר על ידי גורן לגאן הגיבור: סיימון. סיימון גדל ללא משפחה אמיתית, אך יש לו דמות אב / אח אכפתית, חברות ושותפות רומנטיות פוטנציאליות ללא מטען רגשי, ומגיב לטראומה ולמצוקה על ידי בליעת צערו, זימון אומץ, וחירור השמים בתרגיל ענק.
Келли Кларксондун таза наркы эмнеде?
שנאמר, גורן לגאן אינו חושש לעסוק בנושאים רציניים. בשלב מוקדם, התוכנית מציגה מוות הרסני שמשנה לנצח את הדמויות, והצער הזה ממשיך בכל פרק, ונושאי הממשל והקרבת הקורבנות של מעטים להצלת הרבים הופכים לחלק גדול מהתוכנית בהמשך. גורן לגאן לא מעוניין לשבת שעות אחרי שתסיים את התוכנית ולחשוב על בריאות הנפש שלך או על קיום, אבל הוא מעוניין לבחון נושאים חיצוניים בקנה מידה גדול יותר כדי להשלים את נושא הליבה שלה לרצות את עצמך להצליח למרות מצוקה. .
מדוע אוהדים שאינם אנימה צריכים לבדוק זאת
האם אתה רוצה את התחושה של לשבת ליד הטלוויזיה, לאכול דגני בוקר בפיג'מה ולראות משהו מעביר אותך באופן מיידי לעולם אחר ולעורר את דמיונך באינסוף אפשרויות? מופע שלא רק מעורר כיף בז'אנר האיקוני ביותר באנימה, אלא חוגג את כל מה שהופך אותו לאייקוני?
גורן לגאן אולי זה לא אנימת המכה הטובה ביותר, ואולי אפילו לא אנימת הרובוט הענקית הידידותית ביותר, אבל היא בהחלט מראה מה הופך את הז'אנר לאפי כל כך אהוב. אם מעולם לא צפית באנימה של מכה, לא היית רוצה שהז'אנר יעשה כניסה כה מגוחכת?
צפו בזה אם תרצו: איש אגרוף אחד , חליפה ניידת Gundam , דרגון בול, התקפה על טיטאן
***
גורן לגאן זורם כעת ב- Hulu ובנטפליקס.